שמעוני נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

פסק דין

ביום 27/02/2009 רכשה התובעת מבית עסק בשם "מזור ומרפא" מכשיר, שעל פי המובטח, יש בו כדי לסייע לריפוי בעלה, אשר היה באותה עת מאושפז במשך תקופה ארוכה בבית החולים במצב קשה מאד, עקב מחלת סרטן שלקה בה.

תמורת העסקה בסך 4800 ₪, שולמה על ידי התובעת באמצעות כרטיס אשראי שהונפק לה על ידי הנתבעת.

לטענת התובעת, מספר ימים לאחר ביצוע העסקה, כאשר נודע לה כי המוכר הינו שרלטן המנצל את מצבם הקשה של הפונים אליו, ובטרם נשלח המכשיר על ידי בית העסק, בוטלה העסקה בהסכמת בית העסק.

בעקבות כך, ולנוכח ביטול העסקה, לאחר שהתובעת קיימה שיחת טלפון ביום 04/03/2009 עם נציגי הנתבעת, במסגרתה הובהר לתובעת כיצד ניתן לבטל את החיוב הכספי, שלחה התובעת אל הנתבעת בקשה לביטול החיוב הכספי, שהיה אמור להתבצע ביום 10/03/2009. התובעת צירפה למכתבה אישור בכתב מטעם בית העסק על ביטול העסקה.

התובעת ממשיכה וטוענת כי, חרף בקשתה לביטול החיוב הכספי בטרם בוצע ולמרות פניותיה הטלפוניות אל הנתבעת, היא חויבה במלוא סכום העסקה בסך 4,800 ₪.

מאוחר יותר,, נשלח לתובעת מכתב על ידי הנתבעת מיום 17/3/2009, שבו נדחתה בקשתה מהטעם שהעניין אינו יכול להיות מטופל על ידי הנתבעת אלא על ידי החברה הסולקת, ונוכח אין רישום מספר כרטיס האשראי.

לטענת התובעת, מכתבה האמור של הנתבעת הגיע אליה מספר חודשים לאחר שהוצא, וזאת משום שהיא לא התגוררה בכתובתה הרשומה. התובעת מוסיפה, שממילא המכתב נשלח אליה לאחר שהחיוב הכספי כבר בוצע ולפיכך, היא לא הייתה יכולה לעשות דבר בעניין, לנוכח טענותיה של הנתבעת שהועלו במכתבה כאמור.

התובעת מוסיפה כי, היא פנתה אל בית העסק בבקשה להחזר התשלום שהועבר אליו לנוכח ביטול העסקה ואי-קבלת המכשיר, אולם בקשתה נדחתה.

התובעת ממשיכה וטוענת כי, בהתאם להוראת סעיף 10 (א) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו -1986 (להלן:"החוק"), משהעסקה בוטלה והמוצר לא סופק, היה על הנתבעת לבטל את החיוב הכספי בטרם בוצע, ומשלא עשתה כן, עליה להשיב לתובעת את מלוא סכום החיוב.

עוד טוענת התובעת כי, הנתבעת פעלה ברשלנות ובחוסר תום לב כלפיה, שכן היא דחתה את בקשתה לביטול החיוב, ללא כל הסבר מניח את הדעת, וזאת לאחר שהחיוב כבר בוצע ומבלי שנתנה לה הזדמנות להביא לביטול החיוב נגדה.

התובעת מוסיפה כי, אף אם נפלו פגמים בבקשתה לביטול העסקה, דבר המוכחש על ידה, הרי שהיה על הנתבעת להעמיד אותה על טעותה מבעוד מועד ובטרם בוצע החיוב הכספי, על מנת שהתובעת תוכל לכלכל את צעדיה בהתאם לכך.

לטענת התובעת, מעבר לחיוב הכספי שהוטל עליה שלא כדין ושלא בצדק, התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת גרמה לה סבל ועוגמת נפש רבים.

התובעת אלמנה צעירה, בת 26, מטפלת בשני ילדים קטנים; היא שכלה את בעלה שלקה במחלת הסרטן ונפטר לפני כחצי שנה. לטענת התובעת, המוצר נשוא העסקה היה אמור לתת סיכוי, ולו קלוש, לריפוי בעלה, לאחר שהיא לא חסכה כל מאמץ וכל סכום שהוא כדי להביא לשיפור במצבו; השיחה הטלפונית הראשונה עם נציגי הנתבעת לצורך ביטול העסקה נעשתה מתוך בית החולים כאשר היא הייתה צמודה למיטת בעלה הנמצא על ערש דווי, והייתה שרויה במצב נפשי קשה מנשוא.

התובעת תובעת את הנתבעת להחזר החיוב הכספי, וכן לפיצויים בגין כאב וסבל ועוגמת נפש בסך 20,000 ₪, וכן הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת כי, הינה "תאגיד עזר בנקאי" העוסקת בהנפקה, סליקה ותפעול כרטיסי אשראי מסוג ויזה בישראל. לטענתה, כרטיס אשראי הינו אמצעי תשלום חלף מזומן; כל תפקידה של הנתבעת במקרה נשוא התביעה התמצה בהעמדת אמצעי תשלום ותו לא; הנתבעת אינה אמורה להתערב בנבכי העסקאות אותם מבצעים לקוחותיה.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי, התובעת ביקשה לבטל את העסקה מטעמיה שלה, מאחר שנודע לה כי "המוכר אינו אלא שרלטן.."; מדובר בטענה כנגד עסקת היסוד, ולפיכך, דין התביעה כנגדה להידחות. הנתבעת מוסיפה, שהיה על התובעת להגיש את תביעתה כנגד בית העסק ממנו רכשה את המוצר.

הנתבעת מאשרת כי, היא קיבלה את מכתבה של התובעת מיום 04/03/2009, שכלל אף את המכתב מבית העסק המאשר את ביטול העסקה. אולם לטענתה, לא ניתן היה ללמוד מהמסמך באיזה עסקה מדובר וכן לא צוין מספר כרטיס האשראי שבו בוצעה העסקה. בנוסף לכך, סכום העסקה שנרשם במכתב בית העסק כאמור עמד על 48,000 ש"ח.

הנתבעת מוסיפה, כי היא העבירה את המכתב לחברת ישראכרט, החברה הסולקת, על מנת שזו תבדוק אם ניתן לחייב את בית העסק בסכום העסקה ולזכות את הנתבעת על מנת שזו תוכל לזכות את התובעת. לטענתה, ישראכרט דחתה את הבקשה משום שהמסמך אינו מתייחס לעסקה מסוימת וכן משום שאין באפשרות ישראכרט לחייב את חשבון בית העסק מחדש בגין העסקה בשל היעדר יכולת תשלום של בית העסק.

הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי בהתאם לחוק כרטיסי חיוב, עסקה בכרטיס אשראי הינה בעלת מעמד עצמאי ונפרד מעסקת היסוד, אותה ביצע הלקוח עם בית העסק, כאשר שובר האשראי דומה למכתב אשראי או להמחאה שנמסרה לידי אוחז כשורה; סעיף 10 (א) לחוק, מגדיר את החריג שמאפשר למנפיק כרטיס אשראי לא לחייב לקוח בסכום העסקה, וזאת במקרה שבו הנכס שנרכש בעסקה לא סופק והלקוח ביטל את העסקה.